אוואטר: סיפור אהבה בשלושה ממדים 

נפתח מיד בשורה התחתונה: בויכוח  העז שניצת בשבועיים האחרונים - סביב השאלה אם אווטאר הוא סרט איכותי ומדהים או זבל מטופש – אנחנו משתייכים למחנה הראשון. ראינו את הסרט, נהנינו מכל רגע, התרגשנו, שמחנו, ואנחנו רצים לספר לחברה'...

מעבר לכל השאר  – היופי הפנטסטי של הכוכב הבדיוני "פנדורה" שיצר ג'יימס קמרון, הטכנולוגיה המרגשת של תלת מימד, בה אתה ממש "צולל" אל תוך העלילה, גזע הנא'בי החכם ואוהב הטבע, וכמובן הרעיון הידוע מראש – שהטובים ינצחו, גם אם מדובר על מלחמת חיצים במטוסי קרב – אווטאר הוא קודם כל סיפור אהבה בין גזעי.

ג'ק סאלי, נחת לשעבר, המשותק בשתי רגליו, מתגייס למשימה צבאית-מחקרית, שמטרתה היטמעות בין תושבי הכוכב המרוחק "פנדורה" -  אנשי הנא'בי הכחלחלים והענקיים. תושבי פנדורה, שגרים בכוכב מקסים ביופיו, גו'נגל פראי, עם נופים עוצרי נשימה, ובעלי חיים משונים ומפחידים, יושבים על מרבץ אדיר של משאב נדיר שבני האדם חומדים. לכל מתנדב לפרויקט יש "אווטאר" – כפיל שנוצר מסינתוז דנ"א של נא'בי עם דנ"א אנושי - והוא שולט באווטאר שלו בעזרת המח שלו ויכול להתמזג עם גופו, בזמן שהוא עצמו שוכב, מחובר למכשירים במקום אחר (מי אמר "מטריקס"? דומה...).

ג'ק מגיע לפנדורה בתוך גוף האווטאר שלו ומתחבר לאנשי הנא'בי. אנשי הצבא מצפים ממנו  לשמש מרגל, בסגנון "סוס טרויאני", ולהביא להם מידע יעיל שיעזור להם להשתלט על פנדורה. אנשי המחקר, לעומתם, מבקשים ממנו להטמע בין אנשי השבט וללמוד אותם – והוא נקרע בין שתי השאיפות האנושיות – להתמזג או להשתלט?

הכל משתנה כשג'ק מכיר את נייטירי, בתו של ראש השבט הכחלחלה היפהפיה. נייטירי, כמו שאר בני עמה, מסוגלת להתחבר ולתקשר בצורה טבעית עם יצורים אחרים, בעלי חיים ואפילו צמחים, ממש כמו שמחשבים מתחברים ומדברים עם הרשת. ילידי הנא'בי מכונים בסרט "אנשים" ובני האדם קרויים "אנשי השמיים". ואנחנו הצופים, ביחד עם ג'ק, עוברים מהפך שבו לאט לאט אנחנו מזדהים יותר ויותר עם הנא'בי הכחלחלים ומתרחקים יותר ויותר מבני האדם החמסנים ורודפי הבצע.

ג'ק ונייטירי הם סיפור אהבה בלתי אפשרי. היא יצורה כחלחלה ענקית, שלושה מטרים גובהה, עם זנב, אבל זה ההבדל הכי קטן ביניהם. לנייטירי יש נטיה לרוחניות עמוקה ואמונה נאיבית ובלתי מתפשרת, שהאיזון הטבעי צריך להשמר, שצריך לבקש סליחה מיצורים אם הורגים ואוכלים אותם, וש"אמא אדמה" שומרת על המערכת האקולוגית כולה, ומה שצריך לקרות קורה. ג'ק הוא לוחם מתוחכם, מפוקח וערמומי. הוא הגיע ל"פנדורה" כדי להרויח כסף, שיוכל לאפשר לו לתקן את רגליו, והוא מוכן לשמש כדיפלומט ולהתקרב לאנשי הנא'בי, כשהמטרה הצינית מתחת להתנהגותו החיובית היא להשיג עליהם מידע ולהפילם. אכן, שני עולמות שונים.

המפגש בין ג'ק ונייטירי מחשמל.  הכימיה ביניהם מיידית וחד משמעית. אבל איך יוכלו יצורים מעולמות כל כך שונים להפגש ולקיים ביניהם זוגיות? האם אחד מהם יאלץ לוותר על עצמו? להתמזג באחר לגמרי? לאבד את זהותו? זו, כמובן, לא רק שאלתם של ג'ק ונייטירי, אלא של הרבה זוגות בקליניקת הטיפולים ובחיים בכלל: האם יש סיכוי לאנשים שונים – "הפכים שנמשכים" - לקיים זוגיות טובה יציבה והרמונית לאורך שנים?

הפתרון בסרט (זהירות ספוילר קטן) נראה במבט ראשון חד משמעי: כדי שג'ק ונייטירי יוכלו להיות יחד, אחד מהם צריך לוותר על הגוף שלו, ויחד עם הגוף, גם על כל הערכים, האידיאלים, ההזדהויות הקודמות ומנהגי תרבות האם. ג'ק צריך להפוך לנא'בי.

אבל האם זה באמת מה שהסרט מלמד אותנו? האם זה הסיכוי היחידי לזוגיות של "שני עולמות שונים"?

בפועל, נדמה לנו שמה שקורה בסרט, וקורה לעיתים בחיים, באהבות הטובות – הזוגיות מוציאה מתוכך חלקים טובים, עמוקים ואמיתיים, שלא תמיד באו לידי ביטוי קודם, ודווקא עוזרת לך להיות הרבה יותר שלם, הרבה יותר עצמך.

ג'ק המאוהב לא הופך באמת לנא'בי. הוא לא משתנה לחייזר. תחת השפעת התאהבותו בנייטירי הוא מוציא מתוכו דווקא ערכים אנושיים עמוקים -  אהבה, חברות, שייכות לקהילה, חופש הביטוי, "חיה ותן לחיות", ערכים אקולוגים, דמוקרטיים, מחויבות בינאישית וערבות הדדית.

ג'ק המאוהב הוא הרבה יותר אדם ממה שמייצגים בני האדם האחרים בסרט. אבל בשביל לעבור את השינוי הפנימי העמוק ולהתחבר לעצמו, ג'ק צריך לטוס לפנדורה וללבוש גוף של אווטאר. אולי זה לא מקרי...

משמעות המילה אווטאר בסנסקריט – התגלגלות, התגלות גשמית של האל. אבל זה מה שלפעמים אהבה טובה עושה לנו – מוציאה מתוכנו גלגול אחר, קולות אחרים, קוים חדשים ושונים של עצמנו. מוציאה מאיתנו את הטוב.

האשה "פנדורה"  - ביוונית: "אם כל המתנות" - נוצרה, על פי המיתולוגיה היוונית, כמתנה מורעלת לבני האדם. היא קיבלה תיבה, אותה אסור היה לה לפתוח, ויחד איתה קיבלה גם סקרנות. כמובן שפנדורה לא עמדה בפיתוי, פתחה את התיבה – וממנה ברחו כל הצרות והאסונות לעולם. בתיבה נשארה רק התקווה – ורק מאוחר יותר פנדורה שחררה אותה. מאז, כולנו מכירים את הביטוי "תיבת פנדורה" – מטבע לשון, שמשמעותו חשיפה את דברים לא נעימים, שעדיף לשתוק ולהתעלם מהם ולעולם לא לפתוח אותם....

אז ג'ק נסע רחוק רחוק, פתח את תיבת הפנדורה הפרטית שלו, התחבר לאהבה, או אולי יותר מדויק – התגלגל לתוכה – ומצא שם את עצמו, את החלק הטוב והמואר יותר של עצמו. סיפור עם הרבה תקווה. אם זה מה שקורה באהבות טובות – אז אנחנו מאחלים את זה לכולנו. לכו לראות את הסרט, ושתהיה לכם אהבה כזו, אהבה מהסרטים.